#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ. הפקיר חפץ או נתנו במתנה והתגלגל או נזרק באויר לתוך החצר ויצא מצדה השני מה דינו? 	"בהתגלגל, אם רץ אחריו ומגיעו קנה ואם אינו מגיעו לא קנה. במתנה בכל אופן קנה. בנזרק באויר לא נפשט, רש""י (ד""ה נזרק) פירש שמיירי בהפקיר <sup>מא</sup> והתוס' (ד""ה ויצא) פירשו דמיירי דוקא במתנה אבל בהפקיר לא קנה <sup>מב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מא.  וביאר הרשב""א שלדעת רש""י ה""ה במתנה וכן כתב הרא""ש.
<br>מב.  כתב הרשב""א שבעיין לא איפשיטא והלכך לענין מתנה מוציאין ממקבל לנותן דממונא בחזקת מריה, אבל בהפקיר כל הקודם וזוכה בו אין מוציאין מידו. והרא""ש  (סי' לב)  חלק וכתב שבהפקר הואיל ונסתלקו הבעלים אם החזיק בה אחר מוציאים מידו דבעל הבית מוחזק מספק תחילה.</span>"	"ב""מ יב. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. מציאת בנו הקטן שסמוך על שולחן אביו ושאינו סמוך, מציאתו למי ומדוע? 	לשמואל בנו הקטן ואפילו אינו סמוך על שולחן אביו מציאתו לאביו שכיון שדרכו של בן קטן שבשעה שמוצא אבידה מריצה אצל אביו תיקנו חכמים שתהיה מציאתו לאביו. לר' יוחנן אם הבן אפילו גדול סמוך על שולחן אביו מציאתו לאביו משום חשש איבה שלא יתן לו מזונות, אם אינו סמוך מציאתו לעצמו אפילו בבן קטן.	"ב""מ יב.-יב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. מציאת בתו הקטנה אשתו ועבדו הכנעני מדוע הם שלו? 	"מציאת בתו הקטנה פרש""י דילפינן לה מקראי דקטנה ואף נערה שבח נעוריה לאביה <sup>מג</sup>. והתוס' (ד""ה רבי יוחנן) כתבו שמציאתה לאביה משום איבה דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין ואפילו אינה סמוכה על שולחנו.מציאת אשתו רבנן תקנו לו משום איבה.מציאת עבדו הכנעני שלו שהרי גופו קנוי לו עולמית.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מג.  כתב הרשב""א  (ד""ה מציאת) שלפרש""י מציאתה לאביה אף אם אינה סמוכה על שולחנו וכן מוכח בב""ק פ' החובל.</span>"	"ב""מ יב.- יב: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג. האם יכול לזכות עירוב ע""י אשתו או ע""י בן גדול או עבד עברי הסמוכים על שולחנו ומדוע? "	"כתבו התוס' (ד""ה רבי יוחנן) שאשתו לא זוכה בעירוב, דידה כיד בעלה אא""כ יש לה בית באותו מבוי דמיגו דזכיא לנפשה זכיא נמי לאחריני.בן גדול הסמוך על שולחנו, לשמואל יכול לזכות בעירוב דתנן מזכה להם ע""י בנו ובתו הגדולים. ולר' יוחנן גדול הסמוך על שולחנו דינו כקטן שאינו זוכה דכיון שמציאתו לאביו ה""ה כל זכיותיו <sup>מד</sup>. וקיי""ל כר' יוחנן לגבי שמואל.עבד עברי אע""פ שסמוך על שולחנו זוכה בעירוב דלא הוי ידו כיד האדון, ואפי' לר' יוחנן דלא שייך איבה דבשכר טורחו הוא אוכל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מד.  כתב הרשב""א  (ד""ה ופליגא)  דאין נראה כן, דבמציאה דינו כקטן משום איבה הוא, וכשהאב מזכה לאחרים משלו על ידו ליכא איבה [ויוכל לזכות].</span>"	"ב""מ תוס' יב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נד. מדוע נאמר במשנה שמציאת עבדו העברי לעבד הרי נאמר בברייתא שכשאמר לפועל עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעל הבית? 	"רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן תירץ שהמשנה בעבד נוקב מרגליות שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת. רבא תירץ שהמשנה בעבד שהגביה מציאה עם מלאכתו ואין ביטול מלאכת רבו באותה שעה. רב פפא תירץ שהברייתא בפועל ששכרוהו ללקט מציאות ולכן מציאתו לבעל הבית אבל אם לא נשכר לכך מציאתו לעצמו <sup>מה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מה.  כתב הרא""ש  (סי' לג)  שהרי""ף סובר שהלכה כרב פפא שהברייתא בשכרו ללקט מציאות. אבל כל שאר פועל מציאתו לעצמו.</span>"	"ב""מ יב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. למדנו במשנתנו מציאת אשתו שגירשה לעצמה. מה החידוש ומדוע הדין כן? 	"שמיירי במגורשת ואינה מגורשת כגון שזרק לה גט ספק קרוב לו וספק קרוב לה ברה""ר, ואע""פ שחייב במזונותיה ומציאת אשה לבעלה כדי שלא תהא לו איבה עליה, כאן מציאתה לעצמה כיון שממילא כבר יש לו איבה עליה."	"ב""מ יב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נו. נאמר במשנה שכותבים שטר ללוה אע""פ שאין מלוה עמו, ומדועלא חוששים שכתב את השטר כדי ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ויגבה מן הלקוחות שלא כדין? "	רב אסי תירץ שהמשנה מדברת בשטרי הקנאה שהקנה לו הלוה נכסיו מהיום בין ילוה ובין לא ילוה. אביי תירץ שהעדים בחתימתם מזכים למלוה את הכתוב בשטר מיום חתימתם.	"ב""מ יב:- יג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נח. למדנו במשנתנו המוצא שטרי חוב שאין בהם אחריות נכסים לר""מ יחזיר. מה טוען הלוה ומדוע יחזיר? "	"לרב אסי, אביי ור' יוחנן מדובר שהלוה מודה שהשטר אינו פרוע, ויחזיר כיון שמהלוה אפשר לגבות שהרי מודה ומהלקוחות לא יגבו שהרי אין בו אחריות. לשמואל אם סבר כאביי ולר' אלעזר מדובר שהלוה טוען שהשטר מזויף, ויחזיר למלוה לצור ע""פ צלוחיתו דס""ל שלר""מ אין גובים משטר שאין בו אחריות אפילו מהלוה, ולא יחזיר ללוה שהרי טוען להד""ם."	"ב""מ יב: -יג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נט. למדנו במשנתנו המוצא שטרי חוב שיש בהם אחריות נכסים לא יחזיר. מה טוען הלוה ומדוע לא יחזיר? 	"לרב אסי ולאביי הלוה מודה שלא פרע, ולא יחזיר שמא יגבו בו מהלקוחות שלא כדין, לרב אסי מיירי בשטר דלאו הקנאה, ואע""פ שאסור לכתוב שטר ללוה אם אין מלוה עימו ורואים את נתינת המעות, כיון שנפל חיישינן שאיקרי וכתבו, ושמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי, ולאביי מיירי בכל השטרות וחוששים לפרעון ולקנוניא. לשמואל אם אינו סובר שעדיו בחתומיו זכין לו יפרש כרב אסי. ואם סבר שעדיו בחתומיו זכין לו יפרש שהלוה טוען שהשטר מזויף ולא יחזיר כיון שחוששים לדברי הלוה, ולא יועיל קיום החתימות שמכיון שנפל אתרע ליה ואמרינן מפני שפסול היה לא נזהר לשומרו. וכן פירש רבי אלעזר."	"ב""מ יב: - יג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. מצא שטר חוב, האם חוששים לפרעון או לקנוניא, ולכל שיטה האם מחזירים למלוה כשהלוה אומר שפרע או כשאומר שלא פרע? 	"לרב אסי חוששים לפרעון ולא לקנוניא. ולכן אם לוה אומר שלא פרע, בשטר אקנייתא [שאין חשש שכתב ללוות בניסן ולא לוה עד תשרי] מחזירים למלוה שלא חוששים לקנוניא. ואם הלוה אומר שפרע אין מחזירים למלוה שחוששים שפרע.לאביי ור' יוחנן חוששים גם לפרעון וגם לקנוניא. ולכן אפילו אם הלוה אומר לא פרעתי חוששים שפרע ועשה קנוניא עם המלוה ואין מחזירים למלוה שמא יגבה מלקוחות שקנו בלי אחריות. [ולקמן טז,ב כתבו התוס' (ד""ה אע""פ ) שכן מפרש רב כהנא דברי ר' יוחנן, אבל רבי אבהו מפרש שר' יוחנן אינו חושש לקנוניא וסובר כרב אסי].לשמואל ולר' אלעזר אין חוששים לפרעון ולקנוניא שאם היה פורע היה קורע את השטר ולכן אפילו אם הלוה אומר פרוע אנו בטוחים שלא פרע ומחזירים למלוה."	"ב""מ יב: - יג:"		
